הפרויקט שלי עוסק בצילום אסוציאטיבי-סוריאליסטי. צילום אסוציאטיבי הוא ממש כמו שהוא נשמע - צילום שנוצר מאסוציאציות. כאשר עולים בי רעיונות לדימויים מתוך דמיון ואסוציאציה חופשית, אני רושם אותם ולאחר מכן מנסה להביע אותם דרך מדיית הצילום. את הצילום אני עושה באופן סוריאליסטי; אני מצלם את הדימויים באופן "עיוור", ללא חיפוש המשמעות החבויה בהם. שיטת עבודה זו יוצרת "הלחם דימויים", ושוברת את המוסכמות הקלאסיות של הצילום. המשמעות שנוצרת מהתמונות אותן אני מצלם אינה בא מהכוונה ממני, אלא מהמפגש של הצופה עם התמונה.

במהלך החודשים שקדמו לתחילת העבודה על פרויקט הגמר, אספתי לעצמי מגוון רחב של תמונות בתיקיית השראה, אבל בהגעה לפיצ', התקשתי למצוא נושא אחד איתו אני שלם. עם זאת, המשיכו לעלות בדמיוני עוד ועוד דימויים, אליהם לא הצלחתי להסביר את משיכתי. החלטתי לבסס על זה את הסדרה שלי - ארשום כל דימוי העולה בראשי, ואנסה להביע אותו בעזרת הצילום. החלטתי לא לנסות לנתח מדוע דווקא אל דימויים אלו אני נמשך, ומה המשמעות שלהם, ובמקום זאת להותיר את תהייה זו לצופים. שבירת הסמלים ה"מסורתיים" תגרום להבנה עמוקה יותר של רגש, מפני שאין מוסכמות חברתיות או רמזים אמנותיים שעל פיהם הצופה יודע איך הוא אמור להרגיש בעקבות הצפייה. דרך הצילום אני מקווה להביע את עולמי הפנימי, וגם ללמוד על עצמי עוד דברים ששוהים מתחת לפני השטח.

אנסה בפרויקט גם ליצור שפה צילומית מעניינת - שבירת קומפוזיציות קלאסיות, שימוש בצבעוניות, שימוש בתאורת "אנדר", שימוש בפלאש, שימוש במריחות, משחקי אור וצל ומשחקי השתקפויות. את הפרויקט אצלם בצילומי חוץ - מבחינתי הלוקיישן הוא חלק בלתי נפרד מהדימויים העולים לי לראש, ולפעמים הוא אף חלק מהם.